תביעה נגד משרד הביטחון אגף השיקום

ישנם כל מיני מקרים של פציעה אשר מתרחשת אצל חיילי שירות צבאי סדיר או אצל חיילי מילואים. חלק מן הפציעות הללו הן קלות ואין להן כל השפעה על ההתנהלות של החייל מן הרגע בו הוא כבר בריא עם תקופת החלמה מהירה, וחלק אחר הוא כזה שאר מצריך תקופה ארוכה של התאוששות והחלמה ו/או תקופה מאוחרת יותר שבה החייל שחלה/נפצע הוא כזה אשר יצטרך להתמודד עם ההשפעה הזו לאורך כל ימי חייו. דבר זה מוביל את הצורך בהכרה באחוזי הנכות שלו ובהיותו נכה צה"ל, וכאן יש סבך שלם של פרוצדורות מנהליות שאותן חייבים להכיר על מנת לבצע תביעה בצורה הכי נכונה ולטובת אותו חייל.

לתבוע את אגף השיקום

אולי תביעה נגד משרד הביטחון אגף השיקום נראית בתור הליך פרוצדוראלי בלבד, שבו חייל שרואים כי הוא פצוע קשה עובר שלבים של שיקום ומגיש את כל המסמכים מהרופאים כפי שנדרש ממנו בהגשה של כתב תביעה, אולם, בפועל מדובר במספר של הליכים משפטיים שביניהם יש לבחור נכונה ולעבור שלב אחר שלב מבלי לפספס שום סעיף של תביעה ובלי לפספס אף חתימה נדרשת והגשה של כל המסמכים הרפואיים כנדרש כדי לקבל את מלוא הפיצויים, הטיפול הרפואי והתגמולים שמגיעים בתביעה של אגף השיקום. יש להכיר היטב את סוגי התביעות,  ואת משך הזמן שנקבע עבור הניהול של כל אחד מאלה טרם התקדמות אל הגשה של תביעה.

טיפולים, פיצויים והטבות

כאמור, יש שלושה מסלולים ל תביעה המוגשים אל אגף השיקום של משרד הביטחון, והם המסלול הירוק, חבלה, ומחלה. משרד הביטחון מצידו מבצע בדיקה שלו לגבי החבות שלו והאחריות של משרד הביטחון למחלה או החבלה שנגרמה לחייל, ועובר אל השלב של בדיקת גובה הנכות באותה התביעה. היכרות ובקיאות קטנים יותר בכל ההליכים הללו יכולים להביא את התארכות שלא לצורך  של התביעה, ולאובדן של זמן יקר. אם רוצים לקבל את מירב הזכויות של נכה צה"ל כולל ההכרה בחייל בתור נכה צה"ל, זה אקוטי לבצע את התביעה מול משרד שמתמחה בתביעות נכות נגד אגף השיקום של משרד הביטחון.